כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תמי קאלי

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום חמישי, 13/1/11, 20:40

    מופלאים הציורים של הצייר הצרפתי Amile Vernon שנולד בפריז ועבד גם בלונדון.

    הוא הוזמן לצייר פורטרטים של נשות החברה ואכן ביצע באופן מושלם את מלאכתו.

    אני אוהבת את הדמויות דרך עיניו של אמיל ורנון.

    אלו ציורי שמן שהוצגו בכל העולם גם בקנדה וגם באמריקה.

    הינה כמה מעבודותיו להנאתכם.

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    www.fleamarket.co.il

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 2/1/11, 12:42

      פני הדור כפני החדר

      בילדותי, כמו כל ילדה נורמאטיבית, הייתי חובבת של סרטים מצוירים. אחד הסרטונים הזכור לי במיוחד תיאר תערוכת כלבים. הסרט יצר התאמה בין הבעלים לבין הכלבים. כך איש שמן ועם קרס היה בעליו של בולדוג שמנמן ופחוס מראה. גברת דיקקת גזרה ולבושה למשעי הייתה בעליו הגאים של כלב פודל מעוצב ומקושט. כחלק מן ההומור של יוצרי הסרטון, שהיה אמריקאי במקור, זכתה גם הנקניקייה בלחמנייה – hotdog – באנגלית, לחיים משלה לצד בעליה הטבח...

      גם בתחום הריהוט, ניתן למצוא קווי דמיון בין הקונספט שעל פיו מעוצב הבית, בין אם במכוון או באקראי, לבין בעל הבית. כך למשל מי שביתו מכיל ערב רב של חפצים ופרטי ריהוט משלל צבעים, זרמים וסגנונות, סביר להניח שאינו נמנה על אלו שמודעים למשמעות ולהשלכות של העיצוב על האווירה בבית ( או שלכל הפחות זה אינו בראש סדר העדפותיו).

      ''


      מנגד, ניתן למצוא אנשים, אפילו צעירים שמתגוררים בדירת סטודנטים ונאנקים תחת עול עלות דמי הלימוד האקדמאיים, שיעצבו את החדר וחצי בלי חלון שלהם בקפדנות שתעניק למרחב מחייתם מראה של מיליון דולר. אפשר אף למצוא דירות של שותפים שאותם הפריטים יסודרו בשני אופנים כך בגזרה אחת ייווצר הרושם המוקפד והמושקע ומעבר למחיצת הגבס נגלה עיצוב בסגנון חדרי הנוער בקיבוצים של פעם (ויסלחו לי הקיבוצניקים שכן עמלו להשוות לחדרם מראה מכובד).
      עיצוב של מרחב דירתי, בין אם מדובר על בית החלומות, דירת מעבר או כל פתרון דיור שנמצא, נתון כולו בידי הבעלים או הדיירים. בעזרת עריכת מחקר  קטן בעזרת האינטרנט וספרי עיצוב ניתן לקבל רעיונות ותובנות שירעננו ויפקחו לנו את העיניים בשלל רעיונות והצעות שיסייעו בעדנו להפוך את חורבות לארמון שמגשים משאלות. והכל כמובן במחיר שווה לכל כיס.


      אז לפני שאתם משלימים עם המראה הנתון של ביתכם, דירתכם או חדר הסטודנטים שלכם בדירת הרווקים / רווקות, תעשו לעצמכם restart  קטן בראש ותנסו בעזרת סידור מחדש של הפריטים הקיימים לצד נגיעות קטנות של רהיטים חדשים לשדרג את המראה כך שישקף בצורה נאותה את אופייכם ואת תפיסת העיצוב שלכם.

      כי חשוב לזכור, חזור והזכר, כי פני הדור  כפני החדר.

       

      http://www.fleamarket.co.il/

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 16/12/10, 16:26

        הדבר היפה ביותר בנוגע ל"פשפשים", אותם פיצ'פקס שעבור חלק מהאנשים אינם אומרים דבר ובעבורנו, חובבי המציאות, הם מהווים עולם ומלואו.

        מה שעבור אנשים זה נטל וסחורה עודפת שיש להיפטר ממנה בהקדם,

        בעבורנו זו מציאה יקרת ערך.

         

        לצורך המחשה, בין אם מדובר על שעוני יד, שעונים מעוררים ,שעוני קוקייה שוויצרים ואף אורלוגינים עתיקים. מבחינת שוחרי החפצים הרי שמכולם וניתן להפיק תועלת עיצובית.

        שעונים הם קישוט דקורטיבי נפלא, ניתן להוסיף להם קצת צבע וקישוטים ועל ידי תלייתם על הקיר נקבל פריט ייחודי במרחב המחייה שלנו.

        פרימוס ישן שאפשר להניח עליו עציץ רענן. מגש נחושת שיכול להישען על הקיר. ארנק רקום שיכול להיתלות על הקיר. ציור פרחים על שידה ישנה מעץ....

        ''

         

        חפצים ישנים יכולים לשנות צורה לאחר סיום תקפידם, כמו הסכו"ם והצלחות.

        ניתן לקשט את הצלחות, לצייר או  להדביק על פני הצלחת תצלום או ציור יפה ובכך לקבל תמונת קיר עם מסגרת ייחודית. את כלי הסכו"ם ניתן לעקם וליצור צמידים או מוביילים כפריטי קישוט מקוריים ומרעננים.

         

        ''

        בשורה התחתונה, אין דבר כזה חפץ מיותר. כל פריט שעבר זמנו יכול בעזרת קצת דמיון לזכות בגלגול חיים חדש. כמובן, שישנו ערך מוסף לשיפוץ של אותם החפצים. כיום ניתן להעלות את היצירות המקוריות אל הרשת (יש כמובן את אתר  שוק פשפשים ) ומי יודע, אולי אף נצליח להרוויח כמה שקלים עבור היצירתיות.

         

        http://www.fleamarket.co.il

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום חמישי, 9/12/10, 12:08

          מי לא אוהב את הרשתות ואת מחסני הריהוט להמונים? מחסני הריהוט עצומי הממדים ברוח הרשת השוודית, גלגלו לפתחנו מבחר רחב של רהיטים ואביזרי קישוט ונוי, במחירים הוגנים ונוחים לכל כיס. הרי מה יותר כיף מלעבור במחסן ריהוט שמלא מכול טוב של סחורה? וממש כמו בסופר בעת הקניות השבועיות, ממלאים את העגלה והנה יש לנו סט רהיטים חדש ומהודר לבית. אז נכון, גם לשכן ממול ולשכן למטה יש סלון באותו הסגנון (אם כי אצל ההוא מלמטה זה בצבע שונה, ירוק בהיר –יוק!).

          אה כן, גם לגיסתי ולחמותי לעתיד יש את אותו סלון. ממש מדורת השבט נהיה הסלון הזה.

          כן, ככה זה כרוכשים רהיטים ברשתות להמונים. אמנם חוויית הקנייה מזמינה והמבחר מסודר בצורה יפה ואטרקטיבית, אבל כמו בכל דבר בחיים, גם פה יש לכורסה שני צדדים. בסופו של דבר הקו של המעצבים שעובדים עבור אותם רשתות מושתת על ניסיון ומחקר שנועד לקלוע לטעמם של הקונים. כך שאם בעקבות סקר דעת קהל עלה כי הרוב מעדיפים סלון בגוונים אדומים, אז הקו החדש של מעצבים יעוצב בגוונים אדומים. וכך נוצר לו מעגל הקסמים שבו כולם באורך פלא רוכשים את אותם הפריטים.

          ''


          ואולי, רק אולי, ניתן לעשות את זה אחרת. לא, אני לא מדברת על חנויות בוטיק שהמחירים שלהם בהתאם. אני מדברת על ריהוט באמצעות מציאות. כיום, בעידן הרשתי, ניתן לאתר בקלות את כל פריטי הריהוט הנחוצים לנו לצורך ריהוט מלא של הבית.

          בשלב הראשון נאתר את הפרטים המבוקשים מבחינת ה- "look" שלהם. בשלב השני נצא למסע שוטטות על מנת לאתר את פריטי הריהוט השונים. המסע יכול לקחת חלק הן בעולם המעשי - קרי שיטוט באזור שוק הפשפשים היפואי הנודע והן בשוק הפשפשים הווירטואלי שלי, ממש פה מעבר לפינה.

          במקביל, כמובן שניתן ואף מומלץ לחפש בכל רחבי הרשת.

          השורה התחתונה הינה כי בעזרת מציאות ניתן למלא את הדירה באווירה ייחודית, מקורית וחמה. והכי חשוב, בשיטת המציאות במקום שלשכנים ולחמות יהיה סלון תואם ומשעמם כמו שלנו, כל אחד ייהנה מסלון שכולו יופי ואופי.

           

          www.fleamarket.co.il


          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שלישי, 7/12/10, 13:55

            שיר שכתבתי פורסם היום ב"זוטא"

            כתב עט אינטרנטי של אגודת הסופרים.

            הכנסו והגיבו..

            http://zuta.bhasofer.org.il/?p=3760

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שני, 6/12/10, 07:38

               

               

              בפריז יש נעליים בשפע, כל הצבעים וכל הגיזרות, אבל מעט מאוד במידת חֲסָקֶה  41.

              בגדים "הוט קוטור" בעצוב של שאנל או איב סאן לורן, עד מידה 40 , ואותי שולחים למחלקה מיוחדת של overweiht .

              ארובת סילוק האשפה בבנין דירות יכולה להכיל פטיט זבל עד חצי קלו.

              במעלית יש צורך לקחת אוויר פנימה כדי להכניס את הבטן ולעלות הבייתה...

              במטרו המושבים הם רק לחצי ישבן והחצי השני כבר נמצא אצל השכן.

              בשרותים נדרשתי לעשות פירואט כדי להיכנס, לסגור את הדלת ולהתישב...

              צריך להודות שיש גם יופי עם אורכם של דברים: עם הבננה, עם המלפפון, עם הבאגט, עם שדרת שאנז אליזה ועם התור ללובר למרות שבצרפת של הצרפתים הכל פטיט, הם  נדיבים בחומרים לדיכוי שריפות...אבל אני נדלקתי...

              ''

              http://www.fleamarket.co.il/

              שוק הפישפשים של תמי קאלי

              דרג את התוכן:
                16 תגובות   יום חמישי, 25/11/10, 16:20

                בקרב הציבור הרחב נהוג לחשוב שהעיסוק בעתיקות הוא תחביב יקר או אפילו פריבילגיה השמורה ליחידי סגולה שעומק כיסיהם עמוקים. 

                עד לפני כעשור, בטרם התפתח הכפר הגלובאלי הווירטואלי, הייתי נוטה להסכים עם הטענה הנ"ל. אבל כאמור, אנו נמצאים בעידן שבו דברים משתנים, חומות נופלות וגשרים חדשים ומופלאים נוצרים ונבנים מדי יום ביומו בין מדינות כמו גם בין אנשים.

                בעבר הייתה לנו הגבלה  להגיע אל הבאר, אל חלון הראווה של חנות העתיקות, לשטוף את העיניים...יכולנו להרשות לעצמנו רק להביט מבלי לשתות ממנה.

                כיום, תודות לרשת העולמית שמחברת את פועלי כל העולם, כבר אין צורך לצאת מהבית על מנת לראות את יופיים של חפצים עתיקים. המרחב הווירטואלי מוצף באין ספור חנויות ולוחות שעל מדפיהם ניתן למצוא כמעט מכל הבא ליד. ישן לצד חדש, מקורי לצד חיקוי איכותי, רהיטים שימושיים לצד פריטים לקישוט. הכול כמובן נגיש, מזמין ופשוט.

                המקטרגים יגידו כי העיסוק והעניין הגובר באתרי המציאות הינו לא יותר מאשר טרנד חולף שבקרוב כמו טרנדים קודמים- יחלוף ויגמר.

                 כמובן שאין הרבה ברירה, אלא להמתין ולראות  איך יתפתחו הדברים בעתיד.

                אני ושכמותי, מן הסתם שואפת לכך שהעיסוק והעניין ילכו ויגברו.

                כמובן, תמיד יש מקום לעוד אספנים ולעוד בעלי מקצוע בתחום...:)

                לנגד עיני, כידוע, עומד המודל הפריזאי. שם, בעיר האורות  ניצב לו בגאון הלובר, על תקן מגדל אור שמכיל את המיטב של עולם  האומנות. הוא מקרין על שאר העיר ושם, בפריז הרחוקה, העיסוק והעניין בפרטים וחפצים מעוצבים כבר מזמן הפך לחלק אינטגראלי מהתרבות. בכל פינה וכיכר יש שוק שמתמחה בנושאים שונים, אם זה בריהוט עתיק או בכלי פורצלן מיוחדים, שוק הבדים, שוק הציפורים, ועוד ועוד...

                 

                 

                ''


                בכל רחבי העולם , למעשה, ישנם שווקים, זירות מסחר בשולי הכיכרות, בין סמטאות צרות אשר מכילות דוכני מזון, תבלינים, עתיקות ולא מעט אוצרות. לא הייתה פעם אחת שבגיחה או טיול לחו"ל לא איתרתי שוק פשפשים מקומי וחזרתי ללא מציאה כלשהי באמתחתי.

                בארצנו החביבה והאהובה, הרי שהמיקום שלנו על גבול מזרח ומערב, בנוסף לקיבוץ הגלויות התרבותי, הוליד את אחד מאתרי המציאות הקטנים בגודל אבל עשיר במבחר ובמגוון.

                ארצנו הינה פנינה של מציאות ויצירות איכותיות...לכן כדאי לנצל את ההזדמנות ולקחת חלק בזירת  האוספים עתיקות ומציאות או אלו שחושקים לרכוש יצירות אומנות.

                למותר לציין כי מי שרוצה לטעום ולהתרשם כמובן מוזמן לבקר באתר שוק הפשפשים. הכניסה חינם והאירוח חם.

                 

                ''

                 

                תמי קאלי

                www.fleamarket.co.il

                דרג את התוכן:
                  10 תגובות   יום ראשון, 21/11/10, 07:27

                  הירו אנדו נולד ב- 1973 ביפן.

                  לאחר שסיים את לימודיו בציור בצבעי שמן, עבד והתמחה בסטודיו לעיצוב והשלים את לימודיו בהצלחה בעיצוב, ב-  1993..

                  כיום הוא עוסק בציור ובפיסול ומציג את עבודותיו בפריז, דובאי, מונקו, הונג קונג.

                  בפריז בגלרייה של אריאל סיבוני שברחוב סאן-אונרה, פגשתי את הפסלים הדקורטיביים האלו

                  את הסמוראי והחתול רובוט. התאהבתי בפסלים האסטטיים הללו באופן בלתי רגיל,

                  שילוב של רוך וקשיחות  יפניים.

                  אפילו חוש הטעם מתעורר למראה הפסלים הצבעוניים הללו, שפונים אל הנאיביות כאילו ונכנסתי למגרש משחקים של ילדים.

                  בציורים הירו אנדו מביא  את הפופ ארט, את עולמם של היפנים בעיר הסואנת והצפופה, אשר כל כך אוהבים גג'טים, רובוטים, וגיבורים מסרטי אנימצייה.. 

                   

                  אם יש לכם עבודות ואתם רוצים למכור כדי שתוכלו לפסל או לצייר עוד ועוד....

                   יש לכם מקום טוב להתחיל- פרסמו עצמכם באתר שוק הפשפשים ואל תתבישו לנקוב במחיר... 

                   

                   

                   

                  ''

                   

                   

                  ''

                   

                   

                  ''

                   

                   

                  ''

                   

                   

                  ''

                   

                   

                  תמי קאלי

                  http://fleamarket.co.il/

                  דרג את התוכן:
                    10 תגובות   יום חמישי, 18/11/10, 15:05

                    מקור או חיקוי? זאת השאלה. האמת שזאת שאלה רטורית. ברור שהמקור. הרי התחושה והעוצמה המוקרנת מתוך המונה ליזה המקורית אינה ניתנת לשחזור. מיטב האומנים לאורך הדורות ניסו לשחזר את המקור ללא הצלחה יתרה. אמנם הניסיונות הולידו לא מעט יצירות מקוריות העומדות בפני עצמן, אך את המקור לא הצליחו וככל הנראה גם לא יצליחו לשחזר לעולם.

                    ''

                    הדבר נכון גם לגבי כל יצירת אומנות מקורית. אם נביט בהדפסים הזולים של תצלומי ציורים מפורסמים שמקשטים את מסדרונות קופות החולים ושאר המוסדות הציבוריים. דומה הדבר לגוף חסר נשמה. הבעיה של הדבקות במקור נעוצה במחיר. הרי יצירות מקוריות ואיכותיות עולות (ובצדק) לא מעט פרוטות. כאן המקום לשאול איך להימנע מרכישת חיקויים כשידנו אינה משגת לרכישת המקוריים ?
                    התשובה כמובן נמצאת בין מדפי הסחורות והפריטים בשווקים השונים ובמיוחד בשוק הפשפשים. ישנם לא מעט יצירות אומנות ופריטי קישוט שיצאו לשוק כשהאומנים השונים היו בתחילת דרכם או בטרם הם עמדו על מלוא הפוטנציאל של כישרונם. כך שלא פעם ניתן להיתקל בפריטים מקוריים ואיכותיים במחירים ממש מפתיעים. כל שנדרש זה חוש עין חד ויכולות איתור מפותחות.
                    בנוסף, אין חובה לחפש רק ולצייד את האוסף הביתי רק ב"מותגים" אומנותיים. לעתים, דווקא מהכיוון של האומנים החדשים ניתן לקבל פריטים מעניינים ומרתקים. אין כמו תחושת  הסיפוק שברכישת יצירת אומנות שכעבור מספר שנים תהפוך לאוצר עת היוצר יפרוץ למרכז התודעה.
                    חלק אינטגראלי  מהחוויה של להיות שוחר אומנות טובה זה לפתח את החוש או את הטאץ' הזה של איתור סחורה איכותית, ללא קשר לשם היוצר שחתום על היצירה. היכולת לאמוד את  איכויותיה הסגוליות של יצירת אומנות "אלמונית" היא אחת מהחוויות שבשבילן שווה להיות "גרופית" של חיפושים ושיטוטים אינסופיים אחר מציאות אומנותיות.
                    לכן, אם חוש הציד של האספנים זורם גם לכם בין העורקים, אז אתם מוזמנים להצטרף לקהילת שוק הפשפשים וליהנות מחוויית ציד ייחודית ומהנה. למי שעדיין מתקשה לצוד בגפו, אתם מוזמנים ליצור קשר באישי ולקבל ממני הדרכה וליווי בנבכי השוק.

                     
                    תמי קאלי
                    www.fleamarket.co.il

                    דרג את התוכן:
                      18 תגובות   יום שישי , 12/11/10, 08:09

                       

                      בשנת 1765 נולד ג'ון דבנפורט,

                      קדר, אומן שהקים מפעל לאומנות שימושית.

                      יחד עם שני בניו יצרו כלי הגשה רבים ויפים להפליא מפורצלן.

                      בשנת 1869 נפטר דבנפורט

                      וכמה שנים לאחר מכן נסגר בית היוצר שהקים.

                      עד היום נמכרים הכלים היפים שהכין,

                      ומחפשי עתיקות ואספנים רבים רודפים אחר כל כלי שנותר... 

                       

                      מה דעתכם: האם אומנות שימושית היא אומנות לכל דבר?

                       

                       

                      ''

                       

                      ''

                       

                      ''

                       

                      ''

                       

                      דרג את התוכן:
                        13 תגובות   יום ראשון, 7/11/10, 07:59

                        בקרתי לאחרונה בפריז ולא יכולתי להפסיק להתפעל מהדרך בה מעוצבים חלונות הראוה.

                        המפגש הראשוני, המגע האישי של כל קונה, הפיתוי- להיכנס או לא...

                        חלון ראוה יפה ומושך זו דרך נפלאה להזמין, לפתות אותנו, הקונים, להיכנס לחנות...

                        כמו בחיים כך גם באתרי אינטרנט, אנחנו מחליטים בדקה הראשונה האם אנחנו אוהבים או לא....לא כך?

                        הינה אתר שוק הפשפשים,

                        חלון ראוה לתפארת- אתם קונים ומוכרים, יד 2 , פיצ'פקס, עתיקות, רהיטים  והכל בסביבה מעוצבת בקפידה כנסו ותהנו..

                         

                        ''

                        ''

                        ''

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          19 תגובות   יום ראשון, 26/9/10, 15:32

                          "אני יודע, ואת יודעת, שבחפץ חשוד אסור לגעת..וגם אסור להתקרב". הוותיקים מביניכם בוודאי זוכרים את הסלוגן  מתוך תשדיר השירות המזהיר מפני חפץ חשוד שכיכב על מסכינו אי שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת...אמנם הנושא חשוב והמטרה מקודשת, אך למושג המכונה "חפץ" נוצר פה שם רע על לא עוול בכפו. לכן התכנסו כאן היום על מנת לתקן את התדמית השלילית למילה "חפץ".

                           

                          אתם וודאי שואלים למה לנו לחפוץ בחפץ? הרי חפץ מיד נראה לנו חשוד ומוזר. אך אם נביט סביב, מיד נבחין כי אנו מוקפים בכל מיני סוגים של חפצים. חפצי נוי, קישוט, אומנות ,אכסון ובישול, לצד חפצים המשרתים אותנו נאמנה בעבודה, במנוחה ובשעות הפנאי.

                           

                          הרי בסופו של יום, רובנו לא זכינו (לפי הסטטיסטיקה) וכנראה שגם לא נזכה לבנות את בית חלומותינו בדיוק לפי החלום. רובנו נתפשר על דירה או בית משותף, או במקרה שנזכה וכן נבנה בית חלומות, על הדרך נתפשר ונעגל פינות בגלל ענייני העלויות ושאר המגבלות הידועות. אך בכל זאת בית זה בית ורצוי לייחד ולקשט אותו על פי טעמנו ולתת בו את מיטב "אותותינו", שכל האורחים יידעו שזהו בייתנו ומבצרנו. טמון פה פרדוקס לא קטן, מצד אחד אין אנו רוצים למלא את חלל הבית בריהוט וחפצי קישוט זולים מהרשתות להמונים, אך מנגד בחנויות הבוטיק ישנם אמנם חפצים מקסימים אך בד בבד עם מילוי ההרגשות בלב הן מרוקנות את הפרוטות בכיס ובארנק.

                           

                          הפיתרון אותו אני מציעה ב"חפץ" לב טמון בזירת המסחר בסגנון שוק הפשפשים שאותו אין אחד שלא מוקיר, זוכר ואוהב. נקודת  מפגש וירטואלי בו ניתנת במה לאומנים מתחילים לצד וותיקים, חפצים ישנים, חדשים ובעיקר אהובים. למי שתר אחר חפצים ייחודיים ומרגשים, כאלה שמכניסים אל בין כותלי הבית הרגשת ייחוד וחמימות אישית ובלעדית, אני מזמינה בזאת לבוא ולהציץ, להעיף מבט במסחר חפצי האומנות והנוי, הריהוט והביגוד- במחירים סבירים ואם מחפשים היטב ובעין בוחנת-ניתן למצוא ממש מציאות שלא תמצאו בשום זירה אחרת. .


                           ''

                           

                          אם דרך המחשב הנייד ואם דרך הסלולארי החכם בכף היד, אפילו מהמחשב במשרד – בהפסקת הקפה הבאה תקפצו לבקר- אני  סבורה כי אף אחד לא יצטער.   

                          http://thefleasmarket.co.il

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            תמי קאלי
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין