פני הדור כפני החדר בילדותי, כמו כל ילדה נורמאטיבית, הייתי חובבת של סרטים מצוירים. אחד הסרטונים הזכור לי במיוחד תיאר תערוכת כלבים. הסרט יצר התאמה בין הבעלים לבין הכלבים. כך איש שמן ועם קרס היה בעליו של בולדוג שמנמן ופחוס מראה. גברת דיקקת גזרה ולבושה למשעי הייתה בעליו הגאים של כלב פודל מעוצב ומקושט. כחלק מן ההומור של יוצרי הסרטון, שהיה אמריקאי במקור, זכתה גם הנקניקייה בלחמנייה – hotdog – באנגלית, לחיים משלה לצד בעליה הטבח... גם בתחום הריהוט, ניתן למצוא קווי דמיון בין הקונספט שעל פיו מעוצב הבית, בין אם במכוון או באקראי, לבין בעל הבית. כך למשל מי שביתו מכיל ערב רב של חפצים ופרטי ריהוט משלל צבעים, זרמים וסגנונות, סביר להניח שאינו נמנה על אלו שמודעים למשמעות ולהשלכות של העיצוב על האווירה בבית ( או שלכל הפחות זה אינו בראש סדר העדפותיו).
מנגד, ניתן למצוא אנשים, אפילו צעירים שמתגוררים בדירת סטודנטים ונאנקים תחת עול עלות דמי הלימוד האקדמאיים, שיעצבו את החדר וחצי בלי חלון שלהם בקפדנות שתעניק למרחב מחייתם מראה של מיליון דולר. אפשר אף למצוא דירות של שותפים שאותם הפריטים יסודרו בשני אופנים כך בגזרה אחת ייווצר הרושם המוקפד והמושקע ומעבר למחיצת הגבס נגלה עיצוב בסגנון חדרי הנוער בקיבוצים של פעם (ויסלחו לי הקיבוצניקים שכן עמלו להשוות לחדרם מראה מכובד).
כי חשוב לזכור, חזור והזכר, כי פני הדור כפני החדר.
|